שינוי בתחום ייצור החשמל הסולארי הפרטי בישראל, תחום חשוב ללא ספק כאשר הממשלה הציבה יעד של 10% ייצור מאנרגית מתחדשות עד 2020 אך היום אנו עומדים בקושי על 5%. אך כזה הסובל מחבלי לידה רבים בשנים מאז השקת המאמצים הממשלתיים והעסקיים להגברת כושר הייצור.
השינוי מגיע בדמותו של הסדר "מונה נטו" שפרסמה רשות החשמל בסוף דצמבר 2012. ההסדרה החדשה קובעת כי ייצור חשמל סולארי יקוזז מתשלום החשמל באופן שיבטל את הצורך לקבוע מכסות מיוחדות ובעיקר יבטל את הצורך של המדינה להתחייב 20 שנה קדימה לתעריף ייצור גבוה ויקר מבחינתה.
חלק נוסף של ההסדר החדש מאפשר לחברת החשמל לגבות מכל קוט"ש סולארי – מהזיכוי שנוצר מקיזוז החשמל – עד 4.5 אגורות עקב עלויות תפעול והתאמות שיש לחברה.
איך מבוצע הקיזוז?
הסדר "מונה נטו" יוצר מצב בו יצרן פרטי (מסחרי) בעל מערכת סולארית על הגג יפיק חשמל סולארי לשימושו העצמי, אם בחודש מסוים יש עודף של ייצור חשמל סולארי לעומת צריכה נדרשת מהרשת הארצית של חברת החשמל, החשבון יקוזז.
קיזוז זה יבוצע גם במערכות בהן החשמל המיוצר מהמודולים הפוטו וולטאיים מועבר ישירות לרשת ההולכה הארצית. עודף פירושו יותר חשמל סולארי שיוצר בחודש אחד לעומת חשמל של חברת חשמל שנצרך בידי אותו צרכן.
היבט חשוב של ההסדר החדש קובע כי יצרנים סולאריים יוכלו לצבור את היתרה החיובית שנוצרת להם מאותו קיזוז חשמל סולארי מתשלום החשמל הכללי לתקופה של שנתיים. כאשר למי שיש ברשותו יתרה חיובית כזו "השמורה בצד", יש אישור בהסדר למכור אותה לצרכנים אחרים.
סעיף נוסף ומשמעותי של הסדר "מונה נטו" מטעם רשות החשמל הוא שהנושא מיועד כרגע רק לצרכני חשמל בעלי מונה תעו"ז – קרי צרכנים עסקיים כמו חברות, מפעלים, תעשייה וכן הלאה.
מבטל את הצורך בהתחייבויות מחיר ומכסות
ראשית, חשוב לומר כי גם ההסדר החדש קובע מכסת ייצור חשמל סולארי רלוונטית – במקרה זה 400 מגה וואט חשמל. אך במהותו, ההסדר מבטל את הצורך בפרסום מכסות ייצור מיוחדות.
בנוסף, וזהו מרכיב מהותי של ההסדר, השינוי הזה יוצר מצב בו המדינה לא צריכה להתחייב בפני יזמים סולאריים לתעריף ייצור שנציגי האוצר חוזרים וטוענים כי הוא גבוה מדי וכי הוא קובל את המדינה בהסדר בעייתי למשך עשרות שנים. מודל קיזוז החשמל והאפשרות למכור את היתר החיובית מייתר את תעריפי הייצור המובטחים והיקרים משמעותית לעומת תעריפי הצריכה.
בנוסף המודל הזה מאפשר ליצרנים עסקיים פרטיים להתקין מערכות סולאריות פוטו וולטאיות על הגגות שלהם, כאשר אין לכך עלות כלכלית מהותית וישירה ליתר ציבור צרכני החשמל בישראל – כפי שהיה עד השינוי עם מצב בו על מנת לסבסד את החשמל הסולארי התעריף ליתר הצרכנים היה צריך לעלות.
העמלה של חברת החשמל
על פי גורמים בחברת החשמל, נגרמות לחברה הוצאות שונות עקב שימוש היצרנים הסולאריים ברשת החשמל הארצית ועקב גיבוי הצרכנים הסולאריים למקרה של ירידה בייצור העצמי וצורך בחשמל "רגיל". לכן ההסדרה החדשה מאפשרת לחברה לגבות עמלה מהזיכוי על החשמל הסולארי – מכל קוט"ש ייצור עודף של חשמל סולארי ולא מכל קוט"ש מיוצר באופן כללי.
העמלה הרגילה היא בסכום של 1.5 אגורות לקוט"ש סולארי מהזיכוי, אך כאשר ליצרן הפרטי יש יתרה חיובית אותה הוא שומר לחשבונות החשמל האחרים (עד שנתיים) אזי העמלה עולה בעוד 3 אגורות לקוט"ש, מה שמביא למקסימום עמלה של 4.5 אגורות לקוט"ש חשמל סולארי מהזיכוי.
היבטים נוספים
ההסדר שבו ייצור חשמל סולארי יקוזז מתשלום החשמל גורר התנגדויות מסוימות של חברות סולאריות פעילות, זאת כי אסור להן להתאגד יחד לניצול מיטבי מבחינתן של שטחים וכן איסור על יצרנים להתאגד לצרכי קיזוז פנימי של ייצור / צריכת החשמל. בנוסף רשות החשמל אישרה מכסה של 30 מגה וואט למתקני חשמל סולאריים קטנים (עד 50 קילו וואט) בשנת 2013, בתעריף ביתי של 70 אגורות לקוט"ש.
ראו גם:
