מיזוג אוויר סולארי

בשנת 2010, נערך בטכניון דיון בנושא מערכות למיזוג אוויר סולארי בישראל. במהלך הדיון הציגו נציגי הממשלה, חוקרים מהאקדמיה, יזמים ומומחים לתעשייה ופיתוח את התובנות שלהם אודות המיזם.

הטענה החשובה ביותר הנזקפת לזכות המיזם הינה שהיות וחודשי הקיץ הם החודשים שבהם הביקוש למיזוג אוויר מגיע לשיאו, וחודשים אלה מאופיינים בקרינת שמש גבוהה ושעות אור רבות, האלטרנטיבה נראית מציאותית למדי ובעלת יכולת השפעה משמעותית.

המכשולים העיקריים העומדים בפני המיזם הם עלותו הגבוהה, חוסר ניסיון יחסי בהפקת קור מאנרגיה סולארית, והקמת מערכת בקרה ותפעול למערכות המיזוג.

ביקוש שיא למיזוג אוויר

צריכת האנרגיה בישראל גדלה באופן קבוע מידי שנה בעיקר בשל הביקוש ההולך וגדל למערכות מיזוג אוויר.

כיום, מיזוג אוויר מהווה לא פחות מאשר 30% מצריכת החשמל של ישראל, המתקרבת בשנים האחרונות לקצה גבול יכולת האספקה שלה.

ההתחממות הגלובלית וסיבות נוספות גרמו ב-20 השנה האחרונות לגידול של 500%. התפתחות הטכנולוגיה הירוקה בעולם שואפת להעמיד חלופה סולארית שתביא להפחתת צריכת החשמל בעולם בכלל ובישראל בפרט.

שדרוג של יכולת קיימת

קיימים כיום בשוק מכשירים לייצור קרח מקרינה סולארית אלא שמכשירים אלה מיועדים למרחבי קירור גדולים יחסית של 40 קילוואט ויותר.

עם זאת, החוקרים טוענים כי ניתן להעתיק את היכולת לגדלים קטנים יותר, ואולי אף לייעל אותה, ובכך להעמיד פתרון לצריכת החשמל הנדרשת עבור קירור מרחבים קטנים יותר, כגון בתים וחנויות מסחר.

מיזוג סולארי

האתגר בניצול קרינה סולארית לצורך קירור הוא המרת האנרגיה החמה הנצברת בתאים הסולאריים לאנרגיה קרה. כדי לפתור אתגר זה, יש צורך בהתקנת משאבות ליניקת חום השואבות אוויר חם מהמרחב הממוזג ופולטות אותו מחוצה לו. החום מועבר למשאבות מקולטנים סולאריים ,שמחירם זול יחסית, הקולטים קרינה ישירה וקרינה מפוזרת.

התאמה מיטבית לישראל

מערכות מיזוג האוויר הסולאריות מתאימות מאד לאקלים בישראל המתאפיין בימי השמש רבים בשנה וקרינה סולארית גבוהה. לדברי המומחים, היות ובישראל ישנם למעלה מ-280 ימי שמש בשנה וצריכת החשמל לצורכי מיזוג אוויר במרחבים ציבוריים מגיעה עד ל-300 ימים בשנה, מימוש המיזם עשוי להביא להפחתה ניכרת בצריכה הפרטית ובהוצאות הממשלה על ייבוא דלקים.

אישור הממשלה

כדי שהמיזם יקבל תמיכה ממשלתית, יש צורך בהגשת דו"ח תפוקה וחיסכון עתידיים. הבעיה היא שהממשלה טוענת שלא ניתן לאמוד את תפוקת מיזוג האוויר הסולארי, בשונה ממדידת תפוקה של ייצור חשמל או אנרגיות אחרות.

בניגוד לטענת הממשלה, המומחים שהתעסקו במיזם טוענים שניתן למדוד אנרגיה הנוצרת מחיסכון בעזרת כלים טכנולוגיים חדישים שנעשה בהם שימוש במדינות סקנדינביה. כדי שהמיזם יקבל בכל זאת את אישור הממשלה, תומכיו נדרשים להציג דו"ח משכנע לשיעורי החיסכון והתפוקה שהוא טומן בחובו.

כמו כן, יש להציע אב-טיפוס להטמעת התוכנית ולהכשיר טכנאים והנדסאים שיוכלו להקים ולתחזק את המערכות הסולאריות.