על רקע המחסור באנרגיה מצד אחד והזיהום האקולוגי העצום בעולם מהצד האחר, יש בשנים האחרונות ביקוש גבוה פי כמה לפתרונות סולאריים – וישראל היא אחת החלוצות בתחום. פתרון מסקרן שצובר תאוצה ברחבי העולם בשנים האחרונות הוא מערכות פוטו וולטאיות סולאריות צפות, אשר מעצם ההגדרה שלהן ממוקמות על גבי המים ולא על גגות מבנים או תשתיות קרקעיות אחרות.
אבל האם זה בכלל כדאי? מהם היתרונות של מערכות אלה? ואיזה פוטנציאל שימוש יש להן בישראל? במאמר הבא נכריע בשאלות אלה ואחרות.
שימוש הולך וגובר במערכות צפות
מערכות פוטו וולטאיות סולאריות צפות הוצגו לראשונה בקליפורניה, ארצות הברית, לפני למעלה מעשור. המיזם המקורי לא הצליח לצבור תאוצה, כאשר רק מספר מינימלי של מערכות צפות מהסוג הזה הותקן ברחבי ארצות הברית. עם זאת ברחבי העולם אנחנו עדים לשימוש הולך וגובר במערכות צפות. בסך הכול פזורים כיום למעלה ממאה מתקנים פוטו וולטאים סולאריים צפים. ביפן תמצאו 57 מבין כ-70 המערכות הצפות הגדולות בעולם, מה שהופך אותה במידה רבה למדינה המובילה בתחום בנקודת הזמן הנוכחית.
עם זאת התכנון הוא להפוך את המערכות הצפות לנפוצות פי כמה גם ברחבי ארצות הברית, כשאחת המטרות שהוזכרו היא להשתמש במערכות המותקנות בלמעלה מ-24,000 מאגרי מים מלאכותיים ברחבי ארצות הברית כדי להפיק כעשירית מתצרוכת החשמל השנתית ביבשת, כמות שהיא לא מבוטלת.
האם כדאי לעבור למערכות פוטו וולטאיות צפות?
השאלה שצריכה להישאל היא מהן היתרונות של המערכות הפוטו וולטאיות הסולאריות הצפות בהשוואה לאלטרנטיבה, והיא התקנת המערכות על גבי הקרקע. חשוב לציין שמדובר כאן ברשימה די מרשימה של מעלות פוטנציאליות, שמאפשרות לשער כי אחוז ההתבססות על מערכות אלה ברחבי העולם בשנים הקרובות ימשיך להיות במגמת עלייה. במיוחד על רקע התפתחות הטכנולוגיות הקשורות למערכת, שאחד ההיבטים שלה היא שיפור פשטות ההתקנה וכמובן שגם אמצעי הבטיחות והזהירות.
מבחינה כלכלית, המערכות האלה נחשבות לזולות יותר מאשר מערכות קרקעות. הסיבה הראשונה לכך היא הירידה המשמעותית בעלות הרכיבים המשמשים לצורך זה בשנים האחרונות. מן העבר השני של התמונה, במקרה של מערכות קרקעיות נלקחות בחשבון עלויות עבור רכישת הקרקעות ופיתוחן – עבודות פיתוח, עפר, גידול וכיוצא בזה – מה שמעלה את המחיר ופוגע באטרקטיביות ההקמה של המתקנים.
המחיר עשוי להיות גבוה במיוחד באזורים בהם כמות הקרקע הזמינה נמוכה באופן יחסי, דוגמת איים. החיסכון הכלכלי יכול להיות מושג גם בזכות העובדה שתפוקת המערכות הצפות, אם ממקמים אותן בצמוד למתקנים ההידרואלקטריים, מביאה לתפוקה מוגברת של האנרגיה ולחיסכון בעלויות. החיסכון נובע מכך שתשתית הולכת החשמל למערכת כבר קיימת בזכות המערכת ההידראולית.
ברמה התפעולית, הצפי הוא שאידוי המים ממערכת קרקעית יהיה נמוך בעד כ-30%. המערכת מאפשרת להוסיף נקודות גישה הפזורות על גבי המים. שטיפת המערכת כנגד אבק וצינונם של הפאנלים יכולים מטבע הדברים להיעשות בצורה פשוטה פי כמה, שגם תהיה זולה יותר.
מה לגבי ישראל?
ישראל היא מדינה שטופת שמש שגם מובילה מבחינה טכנולוגית, כך שלא מפתיעה ההצלחה של פרויקטים סולאריים בשנים האחרונות בארץ. בישראל פוטנציאל השימוש במערכות די גדולות, גם אם היצע המים מצומצם. עדיין ניתן למצוא מאגרים שונים, טבעיים או מלאכותיים, שיכולים להתאים למטרה זו.
אם מוסיפים לכך הורדה של החסמים הבירוקרטיים הנוגעים לתחום בשנים האחרונות, כפי שאכן מתרחש, אפשר לשער כי "המוח הישראלי" יידע לנצל את המערכות הצפות ויתרונותיהן בהנחה שיתברר כי אכן מדובר בפיתוח עמוס יתרונות.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
גאווה ישראלית: מערכת לניהול תחנת כוח סולארית של נגב אנרגיה הוצגה בכנס בינ"ל בז'נבה
מהפכה בסולארי – זה מה שחב' סונול מתכננת בתחום האנרגיה הסולארית
