האמרה השחוקה גורסת כי המוח הישראלי יודע להמציא פטנטים. ייאמר לזכותינו שאנחנו מוכיחים שהיא נכונה שנה אחר שנה. ישראל אחראית לכמה מהפיתוחים החשובים ביותר בעת הנוכחית, במכלול תחומים. אם יש תחום בו נראה שהפוטנציאל של ישראל גבוה במיוחד יהיה זה בוודאי התחום הסולארי. ככה זה כשהמדינה מתקדמת טכנולוגית מצד אחד, ומן העבר השני עמוסה בשמש אותה ניתן לנצל בדרכים שונות.
לאחרונה התבשרנו על חידוש כחול-לבן נוסף, והוא הצגת מערכת לניהול כחשמל בכנס בין-לאומי חשוב מאוד בז'נבה. על הפיתוח של "גיב" הישראלית והמשמעויות שלו תוכלו לקרוא בסקירה הנוכחית.
האם המערכת לניהול תחנת כוח סולארי משנה את כללי המשחק?
גיב הציגה בכנס הבין-לאומי האחרון של INFOR בז'נבה, שוויץ, מערכת מתקדמת ומקיפה לאחזקה ולניהול של תחנת כוח סולארית. מדובר בכנס חשוב מאוד בתחום, בו השתתפו כמאתיים אנשים מעשרים מדינית ושנערך במאיץ החלקיקים CERN. הכנס עסק בנושא השינוי הדיגיטלי והחדשנות, הרלוונטיים כיום יותר מאי פעם. הוצגו בו שינויים דיגיטליים שתכליתן שיפור ומקסום שיטות העבודה בתחומים דוגמת ניהול נכסים, ניידות וחיזוי.
מבחינה מעשית עומדת מאחורי הפיתוח חברת נגב אנרגיה, האחראית לפרויקט האנרגיה הירוקה המתחדשת הגדול בישראל: תחנת הכוח התרמו-סולארית באשלים. החברה הייעודית הוקמה למטרה זו, עם יעד של בניית תחנת כוח תרמו-סולאריות שתפעל בהיקף מרשים של 121 מגה וואט. כדי לסבר את האוזן, התפוקה השנתית הצפויה במסגרת זו משולה לאספקת החשמל לכמות של כ-60,000 משקי בית בישראל.
נתון חשוב נוסף הוא שבאמצעות הטכנולוגיה המתקדמת של התחנה, מתאפשרת אספקה מלאה של חשמל סולארי למשך ארבע שעות וחצי, גם ביום מעונין או בשעות הלילה. בכך התחנה מתגברת על אחד החסרונות העיקריים של המערכות הסולאריות הבסיסיות יותר, והוא התלות בקרני השמש שאינן זמינות בכל רגע נתון.
מה הייחודיות של המערכת?
הפרויקט הנוכחי של החברה הוא במסגרת של פרויקט Turnkey, עם רמת אחריות כוללת. המערכת כבר החלה בשלבי 2018 בשלבי הרצה, כאשר מסגרת הפרויקט מגדירה גם יעדי עלות, זמן ופונקציונליות. המתקן שיאפשר זאת הוא Infor EAM והוא יכלול בתוכו את כלל היבטי הניהול, התפעול והאחזקה של המתקנים הסולאריים, לרבות ניהול הפן הבטיחותי שאינו יכול להיזנח מאחור באף מערכת סולארית. בכוחה של המערכת לקחת תחתית את הניהול והתפעול של פרמטרים הכרחיים דוגמת ניהול הכנסים, כוח האדם, הציוד, פעולות התחזוקה וכן הלאה. בכך היא מונעת את הצורך להתבסס על כמה מערכות נפרדות, סוגיה שנוטה להיות יקרה יותר בנקודת ההתחלה ומצריכה מאמצים שונים לתפעול המערכות וליצירת סנכרון ביניהן.
במהלך הכנס, הרצה והציג את הפרויקט שי לוי, המשמש סמנכ"ל הלוגיסטיקה של נגב קרמיקה. "כשהוקמה נגב אנרגיה, התחלנו לחפש מערכת לניהול אחזקה, והפתרון של גיב Infor EAM, , איפשר לנו למצוא פתרון כולל לניהול התפעול והמשימות של תחנת הכוח", הוא אמר, תוך שהוא סוקר את המודלים השונים שהמערכת כוללית ומתייחס לתהליכים שהיא אמורה לבצע.
אז מה צופן העתיד הסולארי?
ימים יגידו האם הפרויקט אכן משנה את האופן בו מערכות סולאריות מתנהלות ומבוקרות. אם הכול ייעשה על פי הספר, הרי שנקבל כאן מיקסום של אופן תפעול המערכת, יעילות שתביא להקטנת עלויות וצמצום פוטנציאל הסיכונים וחוסר התיאום בין המערכות השונות עד למינימום האפשרי.
כבר עתה מעורר הפרויקט של נגב אנרגיה סקרנות רבה בקרב הקהילה המדעית העולמית, ולו מכיוון שברור כי העתיד במידה רבה נמצא בהתבססות הולכת וגוברת על פתרונות סולאריים, שעשויים להביא לחיסכון בעלויות ובהקטנת הזיהום הסביבתי.