בישראל פוטנציאל עצום לשימוש באנרגיה סולארית – הלא היא אנרגיית השמש – כך שהייתה זו שאלה של זמן עד שהמערכות
הסולאריות יצברו תאוצה. בשנים האחרונות זה בהחלט קורה, עם יותר ויותר חברות, בתי עסק, מוסדות וגורמים אחרים שמחליטים לייצר חשמל באופן עצמאי באמצעות התקנת מערכות סולאריות על גבי הגגות או הקרקע. מכלול צעדים של רשות החשמל, ובכלל זה פתיחת ההרשמה להתקנת מערכות סולאריות בשנת 2018, מראים שהשמיים הם עוד הגבול.
המטרה: מערכת סולארית בכל גג בישראל
בשלהי 2018 פתחה כאמור רשות החשמל את המכסות להרשמה עבור תהליך ההתקנה של מערכות סולאריות, שתייצרנה חשמל מבוסס אנרגיית השמש. באופן תיאורטי ההקמה אפשרית על כל גג בישראל, המכיל את התנאים הנדרשים לצורך ההקמה. רשות החשמל החליטה להקצות בסך הכול כ-1,600 מגה וואט חשמל, כאשר בשלב הראשון המכסה שנפתחה עמדה על כ-300 מגה וואט.
הגורם המעוניין להתקין את המערכת יכול לבחור באחד מבין ארבעה מסלולים, הנקבעים על פי דפוסי הצריכה שלו והתנאים הקיימים בשטח ההקמה לצורך זה:
- מתקנים קטנים – בעלי הספק של עד 15 קילוואט, בתעריף העומד על 58 אגורות לקילוואט/שעה
- תקנים בינוניים – החל מ-15 עד ל-100 קילוואט, בתעריף של 45 אגורות לקילוואט/שעה
- "מונה נטו" – היקפו 100 מגה וואט. במצב הזה האדם שהקים את המערכת לא מקבל תשלום עבור הייצור, אך מנגד אין לו צורך לשלם על צריכת החשמל. את העודפים, אם יש כאלה, הוא יכול לנצל לצורך שימושים עתידיים
- צריכה עצמית מלאה – הכוונה היא שכלל החשמל שהאדם מייצר ינוצל על ידו לצרכיו שלו
כל אחד מהסבבים כולל מספר מכסות שונה, אך גם תנאים המתעדכנים מדי פעם על פי המצב המשק, הביקוש ופרמטרים חיצוניים אחרים.
החזון: לגשר על הפער ביעדים בבד בבד עם ייצור אנרגיה מתחדשת
ייתכן שבשלב הזה שאלתם כבר מה עומד מאחורי הצעדים האחרונים של מדינת ישראל, כפי שתוארו בפסקאות הקודמות. התשובה מעט מורכבת. מצד אחד, ברור מדוע המעבר אל אנרגיה סולארית צריך להיות אינטרס של המדינה ושל הפרטים החיים בתוכה כאחד. החשמל ה"מסורתי" כרוך הרי בפליטת פחמן דו חמצני וחומרים רעילים אחרים, המביאים לזיהום אוויר גבוה. בנוסף לכך רשות החשמל מתקשה כיום בחלק מימות השנה להדביק את הביקוש ההולך וגובר לחשמל (בעיקר בזמני מזג אוויר חריג, לכאן או לכאן) ותעריפי החשמל הם בהחלט גבוהים.
מבחינה מעשית, ניתן למצוא לפתיחת ההרשמה להתקנת המערכות הסולאריות גם צידוק אחר, הקשור לתוכניות ארוכות הטווח של המדינה בנוגע לשימוש באנרגיה מתחדשת. לפ כעשור, בשנת 2009, נקבע על ידי הממשלה דאז יעד לפיו תוך חמש שנים, 5% מכלל ייצור החשמל יהיה מאנרגיה מחתדשת. כמה שנים חלפו מאז, כאשר בשנת 2018 הגיע הרף לקצת פחות מ-3%. ממשלת ישראל חשבה מאז היא יכולה לעשות כדי לגשר על הפער (שבינתיים היה נוכח גם ביעד השני שנקבע), והחליטה על ההרשמה שתעודד את הציבור להקים באופן עצמאי מערכות סולאריות.
כל אדם השוקל זאת יעשה את החישובים שלו לגבי כדאיות התחלת הייצור. הנתונים מדברים על צריכה ממוצעת של כ-670 קוט"ש לחודש בבית אב בישראל, ומנגד על מערכות סולאריות שמפיקות חשמל באופן חלקי בזמנים מוגדרים: יש לשאול האם ההפקה, במקרה נתון, תדביק את הביקוש. מבחינה כלכלית מדובר בעלות מוערכת של כ-70,000-30,000 ש"ח למערכת קטנה. במחשבון ייעודי הזמין באינטרנט ניתן להעריך את פוטנציאל הרווח באמצעות הקלדת המשתנים השונים. בפועל קשה להעריך מהו החיסכון הכספי שניתן יהיה לקבל, אבל סבירות גבוהה שחיסכון כזה אכן יהיה קיים.
אולי יעניין אותך לקרוא גם:
היתרי בניה ותקני רישוי למערכות סולאריות
רכבת ישראל עתידה להתקין מערכות סולאריות בתחנותיה וכולנו נצא מורווחים
